ספירולינה ויטמין B12 הסקירה להלן בוצעה כתגובה על ריבוי השאלות וחוסר הודאות בנושא.
על מנת לקבל תמונה מדויקת ועדכנית ככל הניתן בהקשר של זמינות ויכולת ספיגה של ויטמין 12B בצריכה של ספירולינה, והסיכוי לפגיעה בספיגה זו (בין אם ממקור של ספירולינה או ממזונות אחרים) עקב נוכחות צורון אנלוגי לויטמין, נסקרו 25 מאמרים שפורסמו בכתבי עת
מוכרים ומקורות מדעיים ב-20 השנים האחרונות.
ספירולינה ויטמין B12: הרקע
ויטמין 12B הידוע גם בשם קובלמין (Cobalamin) הינו ויטמין מסיס מים ממשפחת הקרוטנואידים הממלא פונקציות ביולוגיות חשובות בגוף האדם. מוכרים צורונים שונים של הויטמין המשמשים קו-פקטורים ומולקולות עזר בתהליכי סינתזה ביולוגיים שונים, ביניהם, כאלה החיוניים לגדילה והתחלקות של תאים (למשל, ביצירה של DNA, התפתחות ציפוי המיאלין בתאי עצב, ייצור חומצות שומן חיוניות ועוד)1. הויטמין הינו מרכיב תזונה חיוני עבור האדם, היות ואינו מיוצר בגוף, ויש הכרח לקבל דרך התזונה. היצורים היחידים הידועים כיצרנים ראשוניים של ויטמין 12B הם מספר מצומצם של מיקרואורגניזמים ממשפחת החיידקים והארכיאות, אשר למעשה צוברים אותו כתוצר לוואי בתהליך הפרמנטציה שלהם2. חלקם חיים בתוך מערכות העיכול של אוכלי עשב, כגון פרות, וזה מקור הויטמין ברקמות בע"ח אלה (כמקור שניוני).
החיידק פוטוסינתטי Arthrospira Platensis, המשווק תחת השם המסחרי ספירולינה לצרכי ייצור של תוספי תזונה ורכיבי מזון, שייך למשפחת האצות הכחוליות והינו אחד מהאותה קבוצה אקסקלוסיבית של אורגניזמים המסוגלים לסנתז את הויטמין באופן טבעי כמטבוליט משני3. למעשה, ספירולינה מייצרת שני צורונים של ויטמין 12B - אחד זמין ושני שאינו זמין לגוף האדם. המקור השני נקרא מקור אנאלוגי או פסאודו-ויטמין 12B, כשההבדל העיקרי הוא במולקולת הבסיס ( DMB=Dimethylbenzimidazole) שהוחלפה במולקולת אדנין (Adenine). מחקרים שנערכו ביפן מצאו שהיחס בתכולת הצורונים הינו 1:4 לטובת האנלוג6 5 4.
הימצאם של האנלוגים הובילו מספר גורמים מקצועיים בתחום התזונה להמליץ על הימנעות מצריכה עקב החשש (הלא מבוסס מדעית) לפגיעה ביכולת הקליטה והעיבוד של הצורון הזמין והחיוני בגוף כתוצאה מתחרות עם הצורון הזמין על אתרי הקשירה וההולכה שלו לתאים 9 8 7. טענות אלה אינן מבוססות ונוגדות את ממצאי המחקרים העדכניים והספרות המדעית, כפי שניתן ללמוד מהסקירה שלהלן.
נמצא כי חוסר הזמינות של האנלוג לספיגה בגוף נובע מעצם יכולת הקשירה החלשה שלו למולקולות נשא במערכת ההולכה לתאים הנקראת בקיצור IF (Intrinsic Factor of Castle). אי הקשירה לאותם אתרי ההולכה מביאה לכך ש אנלוג פשוט נשטף במעי ולא מגיע למצב של ספיגה בתאים. יתרה מכך, נראה שהוא כן זמין עבור חיידקי המעיים החיוניים ויכול לסייע לקיומם, מה שבעצם הופך אותו למרכיב פרה-ביוטי פוטנציאלי (מרכיב אשר מסייע לחיזוק אוכלוסיות החיידקים הפרוביוטיים במערכת העיכול). מיותר לציין שעקב תכונה זו של קשירה חלשה, האנלוג לא יכול להפוך לאנטגוניסט (מתחרה או חוסם) לצורון הזמין ולפגוע בספיגתו.
שני אתגרים טכניים נוספים, נובעים מכך ששיטות המדידה עצמן מוגבלות ועלולות לגרום לשינוי של הצורון ממצבו הזמין לזה שאינו זמין לבני אדם, ושהמחקרים הספורים שפורסמו והראו חוסר זמינות בוצעו לפני כ-20 שנה על בסיס אנליזות של מוצרים שגודלו בתנאי גידול לא ידועים וכנראה גם רחוקים מלהיות אופטימליים. על כן ייתכן שהיחס כפי שנמדד במחקר היחיד שפורסם עד כה (Watanabe et al. 1999), עליו התבססו כל ההמלצות, אינו מייצג את המצב האמיתי.
ספירולינג כמקור לויטמין B12 - דיון בממצאים:
ידוע כי רוב הספיגה של ויטמין 12B מתרחשת בשליש המרוחק של המעי הדק, הידוע גם כ"מעי העקום". בבני אדם נמדדה יעילות ספיגה של כ-50% מתוך סך הכמות הנצרכת 11 10. ספיגה מוצלחת תלויה בקשירה למערכת ההולכה של ה-IF, המופרשת ע"י בלוטות הרוק והריריות של המעי, כאשר נקודת הקשירה היא הבסיס של ה-DMB, שכאמור מוחלף באנלוג במולקולת אדנין בעלת הקשירה החלשה (תרשים 1).
בתרשים 1 ניתן לראות את מידת הדמיון בין הצורון הזמין לאנלוג, השונים בעיקר בהחלפת הבסיס DMB במולקולת האדנין בעלת הקשירה החלשה למערכת ה-IF 16 15 4. החלפת הבסיס מחלישה את הקשירה למערכת ה-IF פי 500 (!!) לעומת הצורון הזמין של הויטמין 19 18 17 16. עפ"י הממצאים הנ"ל, אין שום בסיס לטענה שנוכחות האנלוג עלולה להביא לספיגה מופחתת של הויטמין, וההמלצות להימנע מכך חסרות כל שחר. על מנת לבסס מולקולה כאנטגוניסטית למולקולה אחרת נדרשת אפיניות דומה או חזקה יותר לרצפטור המטרה20.
מסקנות ומחקר עתידי
ארגון בטיחות המזון האירופי ממליץ על צריכה יומית של 4 מיקרוגרם של ויטמין 12 B על לשמירה על תפקוד פיזיולוגי תקין ומניעת חסכים בבני אדם. מחקר בודד שפורסם בנושא בהקשר של הספירולינה מצא כי באורגניזם הנבדק היו שני צורונים של הויטמין, אחד זמין ונספג בבני אדם והשני לא. למרות שאין היתכנות לתחרות על אתרי הקשירה בין שני הצורונים, יש צורך בבדיקה האם צריכה של האנלוג ומטבוליזם שלו בקרב חיידקי המעיים מביאה להמרתו לצורון הזמין של הויטמין. כמו כן, נדרשת השוואה של שיטות האנליזה לתכולה וספיגה של הויטמין בגוף, היות ונראה כי שיטת הבדיקה עצמה עלולה להביא לשינוי היחס בין הצורונים השונים והתמרה בין הבסיסים.
ספירולינה יבשה ממוצעת מכילה 100-200 מיקרוגרם של הויטמין ב-100 גרם, ש"ע לטווח של 17-34 מיקרוגרם מהצורון הזמין עפ"י הספרות. לפי הנתונים הקיימים לגביי התפלגות הצורונים (1:4), צריכת מנה יומית של ספירולינה טרייה (20 גרם) של SIMPLIIGOOD מספקת 20-40% מהצריכה היומית המומלצת של הויטמין בצורתו הזמינה.
אי לכך, ניתן לומר ללא ספק כי ספירולינה הינה מקור משמעותי ואיכותי לויטמין 12 B, אם כי אינו יכול לשמש מקור יחיד ובלעדי וכדאי לשלב מקורות נוספים כגון מזונות מן החי או מזונות מותססים ואצות ים לטבעונים. הנ"ל תואם את המלצות הועדה האירופאית EFSA ומשרד הבריאות האמריקאי ה-NIH בנוגע לספירולינה – מקור זמין אך לא מומלץ כמקור יחיד. יש צורך במחקר נוסף בנושא להבנת השפעות העיבוד ושיטות המדידה על התוצאות וההרכבים, ובכל מקרה כדאי לבדוק מה מקור התוצרת ולצרוך מוצרים שגודלו בתנאים מיטביים ומבוקרים מיצרנים אמינים ומוסמכים.
עוד יכול לעניין אתכם בנושא:
