משקל תקין משפיע על אספקטים רבים בחיינו, כולל על התהליך של יצירת החיים עצמם (פריון).
אבל איך מגיעים לשם מבלי להשאיר פצועים בדרך (כמו הנפש שלנו)?
הנה חמישה טיפים שיעזרו לכם ולכן להגיע למשקל תקין, אך באופן בריא, מאוזן ובר קיימא לאורך זמן:
1. המטרה: בריאות (גם של הגוף וגם של הנפש)
תהליך ההרזייה טומן בחובו פעמים רבות גם אתגרים ואכזבות. מה לעשות, לעיתים אנו מתאכזבים מעצמנו. מי לא מכיר את זה? נרשמים לאיזו תכנית או מתחילים להקשיב לאיזה סרטון יוטיוב, קובעים מטרות בשמיים, ותוך יומיים לפתע מגלים שיש עוד דברים דחופים ופתאום צריך לאסוף את ההוא או לענות לווטסאפ הזה ואז כבר נגמר הזמן לאימון... זה קורה לכולם. השאלה היא איך אנחנו מגיבים לסיטואציה הזו. אנשים רבים מספרים כי הם מוצאים עצמם אומרים לעצמם משפטים כמו: "איזה אפס איך נשברת" "איזה פרה למה בלסת את זה" "איזה מטומטמת הייתי שהאמנתי שאצליח" ועוד. המשפטים הללו חוטאים למטרה, שכן המטרה בסופו של דבר היא הרי בריאות, כאשר בריאות מורכבת ממספר חזיתות, למשל הבריאות הרגשית, השכלית וכן, גם הגופנית. אם הגדרת המטרה שלנו קשורה במשקל בלבד, אזי שכחנו מרכיב מהותי בבריאותנו והוא הנפש.
יתירה מזאת, כאשר אנו מגיבים באופן כזה אגרסיבי כלפי עצמנו לנוכח סיטואציה שכזו, אנו פוגעים בתהליך. ההרגשה שלנו כה גרועה, עד כדי כך שנרצה לפצות את עצמנו בפחמימות או בגלידה...
שאלו את עצמכם, אם חברים שלי היו אומרים לי משפטים שכאלו, האם עדיין הייתי נשאר איתם בקשר? נסו להיות החברים הכי טובים של עצמכם ולפרגן לעצמכם על ההצלחות ולדרבן את עצמכם בכשלונות - כי מי שמצליח זה מי שמתמיד.
חפשו דרכים שהן גם כיפיות וגם בריאות. למשל שייק פירות ואגוזים עם ספירולינה על הבוקר זוהי דרך מדהימה לפתוח איתה את היום. זוהי דרך שמובילה גם להרגשה טובה וגם עונה על הצרכים הבריאותיים - זה להתחיל את היום מנצחים, ואז להגביר את הקצב.
2. שמירה על הבריאות זה עבודה לכל דבר ועניין.
אתם קמים בבוקר ומחליטים מה תעשו היום. אולי אפילו תכננתם זאת בערב הקודם על מחברת שאותה אתם שומרים בשידה ליד המיטה. יש לכם תכנית. יש מטרות ויעדים. סביר שאתם גם יודעים מה אתם מעוניינים (בגדול) להגשים בחצי השנה הקרובה.
האם יש הבדל בין אופן ניהול העבודה הזה לבין שגרת העבודה על הרזייה? סביר להניח שכן.
האם צריך להיות הבדל? ממש לא בהכרח.
ניתן ורצוי לקבוע יעדים מדידים, נהלים וקבועי זמן גם בתחום הזה. היו יצירתיים,לאחר קביעת היעדים תוכלו לגזור את התכנית אחורנית ולקבוע צעדים בלו"ז. למשל אם קבעתם לרזות 10 קילו בשנה, זה אומר שתשאפו לרדת באיזור החצי קילו בשבועיים. אם כן, תוכלו להכניס ללו"ז 4 אימונים קצרים בכל שבוע וכן זמן לבישול וכו'. אפשר להכניס בלו"ז גם דברים כיפיים כמו "זמן לפרגון על מה שהגשמתי" - גם אם מה שהגשמת זה "רק" מאמץ - לחגוג את זה שעשית מאמץ בכיוון הנכון.
השאלה המתבקשת היא, אם כן, אילו יעדים לקבוע?
כמו בדברים אחרים - רצוי לקבוע משהו מתאגר, כלומר יעדים שהם קשים להשגה, אך אפשריים להשגה, במסגרת הנסיבות. משהו שתרגישו איתו בנוח גם בעוד שבוע כאשר ההתלהבות תירגע. זכרו שהאכזבה מגיעה כאשר לא עומדים בציפיות, על כן זה חשוב "להביא לשולחן" ציפיות הגיוניות וישימות.
לקוחות של סימפלי גוד מספרים כי הם קבעו לעצמם שגרה של שתיית שייק ירוק בכל בוקר כי זה משהו קטן שחוסך להם זמן וממלא את הגוף במה שזקוקים לו כך שהם פחות רעבים בהמשך היום ויותר קל להם לשמור על שגרת אכילה בריאה.
רצוי לקבוע יעדים הגיוניים, שתוכלו לשמר אותם לאורך זמן. כך תימנעו מה"בורות" של האכזבה העצמית, כי קבעתם משהו הגיוני מלכתחילה.
קחו בחשבון שפעמים רבות הירידה במשקל היא הדרגתית, יש ירידה משמעותית ולאחר מכן עצירה, גם כאשר אתם ממשיכים להתעמל ולאכול נכון. אל חשש, זה קורה, הרעיון הוא להמשיך ולהתמיד, הירידה הבאה במשקל תגיע כאשר תמשיכו בהרגלים הבריאים שלכם.
3. דחיפות לעומת חשיבות
רבים יסכימו שבריאות היא הכי חשוב ("העיקר הבריאות") ועם זאת, פעמים רבות בתיעדוף המשימות ביום יום שלנו, רמת הדחיפות שלה נראית נמוכה והיא נדחקת לתחתית סולם העדיפויות.
רומא לא נבנתה ביום וגם בריאות איתנה זהו תהליך ארוך ומדורג שנבנה טיפה אחר טיפה. זכרו שגם אם זה לא נראה דחוף, זה כן הכי חשוב. גם אם לא תוכלו לפנות יום שלם לטיפוס על הר, אין תירוץ (אמין) לאי מציאת חמש דקות כדי לעשות אימון קצרצר עם היוטיוב או להזמנת מוצר בריאות אונליין.
אם אתם לא תשימו את הבריאות שלכם בראש סדר העדיפויות שלכם, אף אחד לא יעשה זאת עבורכם. אל תתנו לזמן לעשות את שלו. דברים שלא נראים דחופים צריך לשים להם מועד ביומן או שהם לא קורים.
4. זה לא אישי
הבריאות שלנו משפיעה על המשפחה שלנו. או תשפיע בעתיד. אוהבים אותם? תתעמלו/תאכלו בשבילם, אם אין לכם כח לעשות זאת בשביל עצמכם.
5. שיטת האחוזים
הרמב"ם דיבר על הקיבה כשריר שאין לנפח אותו יתר על המידה אחרת אינו מסוגל לבצע תנועות הדרושות לעיכול. הסינים מדברים על שיטת ה- 75% - לאכול עד שאנו שבעים ב -75%. עד שהקיבה אינה מפוצצת אך גם איננו רעבים. מצב שכזה הוא אידאלי לעיכול, ולא פחות חשוב מכך - כאשר אנו שואלים את עצמנו במהלך האוכל "עד כמה אני שבע כרגע" זה מפתח מודעות חשובה. זה גם שם את הפוקוס על תחושת השובע ולא על תחושת הרעב.
בדיוק באותו האופן, הוספת קפסולת ספירולינה מזינה ומלאה בחלבונים לכוס מיץ תפוזים מייצרת את תודעת השובע הדרושה והמרגיעה. הגוף מלא בחלבונים, ויטמינים ומינרלים ומפסיק לחפש את האנרגיה הזו במקום אחר.
גם כאשר אנו אוכלים עד אפס מקום, הגוף זקוק לאנרגיה רבה יותר לצורך העיכול. כך באופן אבסורדי דווקא כאשר אנו שבעים לחלוטין פעמים רבות מתחשק לנו משהו מתוק או קפה שעוזר לעיכול. הכנסה של משהו נוסף לקיבה רק מקשה עוד יותר על העיכול, והגוף זועק ליותר אנרגיה ואנו מוצאים את עצמנו עייפים ומוכרחים לנוח, מה שיכול בקלות להשפיע על רמות האפקטיביות שלנו בעבודה.
מומלץ לאכול מזונות שהערך התזונתי שלהם הוא גבוה מן הרגיל, אך שהם קלים מאוד לעיכול וכך לא מעמיסים על הגוף אלא רק נותנים לו אנרגיה, למשל כמו הספירולינה הטרייה של סימפלי גוד.
טיפ בונוס אחרון: נקודת הזמן שלנו בהיסטוריה
בקונטקסט רחב יותר, אנחנו נקודה קטנה בזמן. הגוף נבנה על רקע סגנון חיים אחר. הפיזיולוגיה והרגשות שלנו בנויים למצב של יותר פעילות ופחות אכילה. ניתן לומר שאלו הם "הוראות השימוש" בכלי המדהים והמורכב הזה.
לכן, כל דבר קטן שתעשו כדי לפעול באופן המותאם להוראות השימוש הללו הוא צעד מבורך בכיוון הנכון וכדאי שתפרגנו לעצמכם עליו. מה שבטוח, אנחנו מפרגנים לכם. כל הכבוד על הנכונות והמחוייבות לחיות באופן בריא! חברי הקהילה שלנו מגשימים זאת ביחד, צעד אחד בכל פעם, קפסולה אחת בכל בוקר.
*אין לראות בתכני הכתבה כייעוץ מקצועי והאחריות המלאה הינה על הקורא
